החלטה בתיק בש"א 168952/08

1.          בפני בקשה מטעם הנתבע (להלן: "המבקש") לדחיית התביעה, אשר הוגשה כנגדו, וזאת בשל חסינות עובד ציבור לפי סעיפים 7 א' ו-7 ג' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], (להלן: "פקודת הנזיקין").

2.         המבקש הינו מנהל בי"ס עירוני ב' ג' בתל אביב, המוכר גם כבית ספר צייטלין.

            התובעת (להלן: "המשיבה") הינה מורה בבית ספר צייטלין.

            עסקינן בתובענה שעילתה שבעה פרסומים המהווים לשון הרע, לפי סעיף 7 לחוק איסור       לשון הרע, התשכ"ה - 1965. 

3.         תמצית טענות המבקש בבקשה מיום 15.7.08:

א)         לנוכח הגשת תובענה כנגד המבקש, על מעשים שנטען כי נעשו בעת שמילא תפקידו כעובד הרשות הציבורית (עיריית ת"א), זכאי הוא כי ביהמ"ש יקבע כי        עומדת לו החסינות הקבועה בסעיף 7 א לפקודת הנזיקין. 

ב)         התובעת (להלן: "המשיבה") לא פעלה כנדרש בתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור),         תשס"ו - 2006 (להלן: "תקנות הנזיקין") ולא הקדימה פניה ליועץ המשפטי של עיריית ת"א, לא מסרה לו העתק כתב התביעה ולא אפשרה לעיריית ת"א ליתן עמדתה, עפ"י טופס 2 לתקנות הנזיקין, ביחס להכרה בחסינות המבקש כעובד ציבור, ופגעה בזכויותיו של המבקש.    

4.         המבקש צירף ביום 16.7.08 את הודעת היועץ המשפטי לעיריית ת"א, בדבר קיומה של         חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7 א לפקודת הנזיקין בה נכתב:  

            "לאחר שהשתכנעתי כי עילת התביעה הנטענת ע"י התובעת - בת.א. 13747/08 (שלום        ת"א) כנגד מר יוסף בן גל הנתבע, הינה כנגד פעילותו כעובד ציבור, במהלך מילוי     תפקידו             השלטוני בעיריית תל אביב, וכי פעילותו נעשתה בתחום הרשאתו החוקית            ובמקצועיות הראויה.

            הואיל ולא מצאתי כל דופי בעבודתו המקצועית, כנטען ע"י התובעת בתביעתה.

            לפיכך הנני מאשר הגשת בקשה לפי סעיף 7ג' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ומבקש           מבית המשפט הנכבד לקבוע כי נתקיימו לגבי נתבע זה תנאי החסינות הקבועים            בסעיף 7א' לפקודה.

            בנוסף מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה כנגדו, ולהחליף את הנתבע             בעיריית ת"א כצד לדיון המשפטי".      

5.         תמצית טענות המשיבה:

א)         בהתאם לנטען בכתב התביעה ולאור העובדה, כי המבקש פעל שלא מתוקף             תפקידו כמנהל בבית ספר שבבעלותה של עיריית ת"א ואף פעל שלא בתחום הרשאתו החוקית, אין הוא יכול לחסות תחת החסינות הקבועה בפקודת הנזיקין             הניתנת לעובדי ציבור מאחריות בנזיקין.   

כמו כן, עפ"י הנטען בפירוט בכתב התביעה - אמירותיו ופרסומיו של המבקש         נעשו ביודעין, מתוך כוונה לגרום למשיבה נזק ועל כן, החלטה בבקשה זו      משמעותה מתן פסק דין סופי בתביעתה של המשיבה אגב הבקשה.

            ב)         אישורו של היועץ המשפטי של עיריית ת"א הינו לאקוני ביותר ואינו מפרט את                    הטעמים שבגינם אישר היועץ המשפטי את מתן החסינות למבקש.

                        יתר על כן, באישור אין כל התייחסות והנמקה לאי התקיימות החריג הקבוע                       בחסינות והוא "מעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק".

            ג)          המבקש לא עמד במועד הקבוע בתקנות הנזיקין (תקנה 9) להגשת הבקשה דנן,                    והבקשה הוגשה כחצי שנה לאחר המועד בו היה יכול להגישה, ואף לא ביקש                      בקשה להארכת מועד להגשת בקשתו, בה פירט את הטעם בגינו חרג מן המועד                      הקבוע בתקנות.  

6.         תמצית טענות המבקש בתשובה לתגובה: